הנאום האמיתי של אולמרט

אזרחי ישראל,
 
אני מודיע בזאת על החלטתי להתפטר בקרוב מתפקידי כראש הממשלה. רבים מכם, כולל כאלה שמסכימים עם דרכי המדינית, חיכו לרגע הזה משתי סיבות עיקריות: מלחמת לבנון והחשדות נגדי בשחיתות. אלה סיבות גרועות מאוד.
 
באשר למלחמת לבנון:
 
הביקורת עלי נגועה בצביעות. שיעור התמיכה במלחמה, בוודאי בקרב היהודים, היה גדול מ-90%. אפילו עמוס עוז, א.ב. יהושע ודוד גרוסמן תמכו במלחמה, לפחות עד שלביה האחרונים. כך גם העיתונאים, כולל אלה שקראו עד עכשיו להחלפתי. רק מעטים שבמעטים כתבו נגד המלחמה בזמן אמת. למעלה מ-95% מהטוקבקים לרשימות שלהם תקפו אותם בחריפות. גם נתניהו, ברק, מופז ולבני תמכו במלחמה לאורך כל הדרך. אתם יודעים היטב שאילו מישהו מהם היה ראש ממשלה בזמן המלחמה, היא היתה מתנהלת בדיוק באותו האופן. אם טעיתי בניהול המלחמה, מה שבכלל לא בטוח, זו היתה טעות משותפת לכולנו.
 
הביקורת העיקרית נגדי בנוגע למלחמה היתה על ההחלטה לצאת למהלך קרקעי גדול ביומיים האחרונים של המלחמה, מהלך שבו נהרגו 33 חיילים. אינני מתכוון להיתלות בוועדת וינוגרד שזיכתה אותי מההאשמה הזאת. אני מתכוון להזכיר לכם שבכל מלחמה, על המנהיג לקבל עשרות החלטות מדי יום, וברור שאחדות מהן יהיו שגויות. לא היתה מלחמה בתולדות ישראל, ואני מעז לומר שגם לא בתולדות האנושות, שהיתה נקייה מהחלטות שגויות. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע היטב כי הן במלחמת השחרור והן במלחמת ששת הימים היו קרבות הרבה יותר מיותרים, שגבו הרבה יותר קורבנות משגבה המהלך האחרון של מלחמת לבנון השנייה. גם כאן, כמעט איש מהמועמדים להחליפי לא מתח ביקורת פומבית על המהלך הקרקעי האחרון – לא בזמן אמת, ואפילו לא בשבועות שלאחר המלחמה. רק בחלוף הזמן, כשאופורטוניסטים כמו שאול מופז התחילו להבין לאן נושבת הרוח הציבורית, הם נזכרו בהתנגדותם למהלך.
 
ואגב, גם היום – למרות המחיר הכבד – אינני משוכנע שהמהלך הזה היה מוטעה. מלחמות אינן מוכרעות בשדה הקרב, אלא בתודעות המנהיגים והעמים שמשתתפים בהן. לכן היה חשוב להטביע בתודעת החיזבאללה את העובדה שצה"ל הוא צבא שנלחם עד הרגע האחרון, עד השנייה שבה הפסקת האש נכנסת לתוקפה, ולא יושב מפוחד ופאסיבי בזמן שתוקפים אותו. מטרת המלחמה הזו לא היתה השמדה פיסית של החיזבאללה, אלא הרתעתו. השקט המוחלט ששורר בצפון בשנתיים שמאז המלחמה מוכיח שהמטרה החשובה הזאת הושגה.
 
באשר לחשדות נגדי בשחיתות:
 
כידוע לכם, אני מכחיש את החשדות נגדי. אבל נניח, רק לצורך הדיון, שחלק מהחשדות נכונים. מי שמתנגד לתפישת עולמי, כמו המתנחלים, יכול וצריך להשתמש בחשדות האלה כמנוף להדחתי. אבל אני לא מצליח להבין את ההתנהגות של מי שתומכים בדרכי המדינית. תרשו לי לצטט את נעם חומסקי – לא בדיוק תומך מובהק של הממסד – שאמר כי הוא מעדיף מנהיגים מושחתים ונהנתנים על פני מנהיגים אידיאולוגים ופנאטים. חומסקי הסביר שדווקא הפנאטים המסתפקים במועט, הוא נתן את הדוגמה של היטלר, מסוכנים לעמיהם הרבה יותר מאנשים שאוהבים את החיים הטובים ומתרכזים בהווה. במלים אחרות: היושרה האישית הנזירית והאובססיביות לאידיאולוגיה מביאות הרבה יותר הרס מנסיעה במחלקה ראשונה.
 
הנזק העיקרי שגורמת שחיתות אישית היא כאשר השליט מוכר בזול את נכסי המדינה לחברים או לנותני שוחד. דברים כאלה דווקא קרו לא פעם במדינת ישראל, בעיקר בשנותיה הראשונות, כשראשי מפא"י – אלה שכל כך מתגעגעים אליהם עכשיו – חילקו את משאבי המדינה למקורביהם. אלא שאפילו לפי החשדות נגדי, אני מעולם לא עשיתי דבר כזה. לא מכרתי אף חברה ממשלתית בחצי מחיר, לא הוריתי על קניית מערכת נשק פחות טובה שתסכן את חיילנו ולא גזלתי מיליונים מהקופה הציבורית. יכול להיות שחילקתי ג'וב פה וג'וב שם (את זה כולם עשו), עקפתי חוק בחירות כזה או אחר (גם את זה כולנו עשינו, כי לא היתה לנו ברירה), או שידרגתי מחלקה בטיסה. הנזק בפועל שנגרם למדינה מהתחמונים הקטנים האלה הוא בערך אפס.
 
באשר למי שיבוא במקומי:
 
אילו מי שהיו מועמדים להחליף אותי היו למשל בני בגין או יוסי שריד, ניחא. אולי טוהר מידות מושלם באמת יותר חשוב מביטחון ישראל או משלום עם הפלשתינאים. אבל מי שעומד להחליף אותי  הוא ביבי, האיש והסיגר, האיש ואשתו, האיש והחשבונות המטורפים במלונות היוקרה של לונדון. הרי בהתנחלות אחת שהוא יבנה, הוא יגרום יותר נזק מוסרי, כלכלי וביטחוני מכל התחמונים שלי ביחד. אז אם אתם תומכים בכיבוש, שיהיה לכם לבריאות. אבל אם לא, אז יש לי להגיד לכם רק דבר אחד:
 
אתם עוד תתגעגעו אלי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מאשה  On יולי 31, 2008 at 2:10 pm

    לא אופנתי, אבל זו בדיוק תחושתי, וגם כתבתי על זה כשכל הפסטיבל התחיל
    (http://www.notes.co.il/masha/44485.asp).
    לא שאני חושבת שהוא כל כך נהדר, רק שהאחרים נראים לי הרבה יותר גרועים, ובעיקר דוחה אותי אורגיית ההאשמות שאחר כך מתחרטים עליהן, שכל כך רווחת בארצנו.

  • אחמד משעל  On יולי 31, 2008 at 3:04 pm

    חומסקי אמר עוד הרבה דברים על אנשים כמו אולמרט, ובמשתמע, ואני מבקש סליחה מראש, גם כמוך. לדעתי הוא קשקשן, אבל גם ציטוט סלקטיבי אינו בהכרח חוכמה גדולה.

  • דודי  On יולי 31, 2008 at 3:15 pm

    לגבי לבנון – אז מה אם הייתה תמיכה ציבורית? השאלה היא כיצד נוהלה המלחמה, האם השיגה את מטרותיה. היא נוהלה באופן איום ונורא גם בחזית וגם בעורף (ולעניין העורף אין תירוצים). פרט קטן אך מייצג – ההימנעות מלהכריז באופן רשמי על מצב מלחמה, במטרה לחסוך כסף.

    ועדת וינוגרד לא "זיכתה" את אולמרט מאשמת הכישלון. היא מתחה ביקורת חריפה על מהלכי הממשלה. היא לא המליצה להדיח את אולמרט, כי ההתנהלות הייתה רק כושלת אך לא פלילית וכי חברי הוועדה העדיפו להשאיר לציבור את ההחלטה. (במקרה של אישים כפרופ' גביזון – החלטה צפויה הנובעת מהשקפת עולם כללית המתנגדת למשפטיזציה).

    לגבי השחיתות, אולמרט כשר תמ"ת חילק גם חילק את משאבי המדינה למשפחות ההון. ראה למשל את הפשרת הקרקעות של בריכות המלח באילת ובעתלית תוך פיצויי ענק למשפחת דנקנר. לא כותבים על זה יותר מדי – נחש למה.

  • אזרח.  On יולי 31, 2008 at 3:15 pm

    באשר למלחמת לבנון:

    היו כמה שכתבו נגד המלחמה,ואפילו הזהירו מההליכה במשעול המלחמה.לא ראיתי את מאמריהם של מתנגדי המלחמה בזמן אמת,מכוון שיצאתי מהארץ לפני המלחמה.אבל כן ראיתי את מאמר הדעה החכם של יגאל לביב שכתב לפני המלחמה.

    יגאל לביב.

    מלינדון ג'ונסון לעמיר פרץ

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=379652&sid=126

    22/06/2006

    ואני,כטוקבקיסט,דווקא חיזקתי את דבריו,ואף טענתי שאם פרץ (דבריו של יגאל לביב כוונו לפרץ) ילך במשעול המלחמה,פרץ יכרה את הבור שבו הוא יקבר.

    תגובה 3 ,אזרח.

    22/06/06
    פרץ כרה את הבור במו ידיו.

    כל הכתוב בכתבה אמת לאמיתה. LBJ הפסיד פעמיים. גם את הבוחרים הדמוקרטים שבחרו בו,וגם את השמרנים שטענו שהוא לא מספיק קשוח במלחמה. I`m tired. I`m tired of feeling rejected by the American people. I`m tired of waking up in the middle of the night, worrying about the war. The Air Force comes in every morning and says, "Bomb, bomb, bomb." And then the State Department comes in and says, "Not now, or not there, or too much, or not at all." Lyndon B. Johnson The guns and bombs, the rockets and the warships, all are symbols of human failure. Lyndon B. Johnson If one morning I walked on top of the water across the Potomac River, the headline that afternoon would read: "President Can`t Swim." Lyndon B. Johnson זה בדיוק מה שיקרה לפרץ. ובצדק. פרץ נכנס לבור הזה בעצמו.

    אולי יש שקט,אבל חזב אללה חזק יותר כיום בלבנון,מאשר לפני המלחמה.רק לראות איך כל הנכבדים,מכל העדות באו למופע האחרון שהריץ נצר אללה,ולהבין.

    באשר לחשדות נגדי בשחיתות:

    לא כל האידאולוגים למינהם בהכרח פאנטים.ע"ע בן גוריון,בגין,מאיר יערי,יצחק בן אהרון.היושרה האישית הנזירית והאובססיביות לאידיאולוגיה שלהם, לא הביאה הרס כמו הנסיעות במחלקה הראשונה. ללכת ולהתלות בהטלר?

    על שחיתויות אולמרט,כאן:

    http://ofanan.cafe.themarker.com/view.php?t=517281

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=428409

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3235731,00.html

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1007063.html

    כל פרשיות אולמרט.

    אז אם כווולם מבצעים שחיתויות פה ושם,גם לי מותר?
    תחמונים קטנים?
    ערך אפס?

    אהוד אולמרט,אני לא מקבל את הטיעונים שלך.

    באשר למי שיבוא במקומי:

    עוד תירוץ שקוף שאינו מחזיק מים.

    אולי אנשי הנדל"ן,משרדי הנסיעות,חברות הטיסה,מלונות היוקרה ומוכרי הסיגרים יתגעגעו אליך,אבל אני בהחלט לא אתגעגע.

    לך בשלום,אולמרט.

  • אבי גרפינקל  On יולי 31, 2008 at 3:20 pm

    לדודי,
    ועדת וינוגרד דווקא כן זיכתה את אולמרט מההאשמה כי פעל שלא כשורה כשקיבל את ההחלטה על המהלך הקרקעי האחרון.

    לגבי משפחת דנקנר, כתבו על זה הרבה, כולל ביומון הקפיטליסטי דה מרקר. זה לא רלוונטי לענייננו, מכיוון שהסיפור על דנקנר לא נכלל במסגרת החשדות שבגללם אולמרט התפטר.

  • דודי  On יולי 31, 2008 at 3:35 pm

    חשוב להבין – מה הכוונה "האשמות שנהג לא כשורה"? כדאי לקרוא את הצהרותיה של הוועדה על הגדרת תפקידה ועל סמכויותיה (עמוד 49 בדוח הסופי). היא לא באה לבחון האם החלטה שהתקבלה הייתה נכונה או לא, והיא לא באה לחלק ציונים לבעלי תפקידים. את זה צריך לבחון הציבור. היא באה לבחון האם סדרי העבודה היו תקינים ולהמליץ המלצות לשיפורם.

    ראה בעמוד 535 בחלק הנוגע למהלך הקרקעי האחרון:
    "איננו
    עוסקים בפרק זה בהערכת ההחלטות האלה, פרט לקביעה מקדמית כי הן העלו תמיהה
    על פני הדברים. כאן אנו מדגישים – מתוך מכלול האירועים והפקודות שתיארנו – את
    אלה שנגעו להבנה של ההחלטות ושל תהליכי קבלתן."

    שוב: הוועדה לא עסקה בהערכת ההחלטות האלה (הנוגעות למהלך הקרקעי האחרון). גם בתהליך קבלת ההחלטות "כשלים וליקויים וחמורים". (עמוד 570 בדוח הסופי).

    אם דוח וינוגרד זה מה שיש לאולמרט לנופף להגנתו, מצבו חמור ביותר.

  • יוסי  On יולי 31, 2008 at 3:52 pm

    אכן כולם גונבים,
    אבל ההבדל בין אולמרט לגנבים האחרים הוא שאולמרט הגרידי התעקש לגנוב הכל – בלי להשאיר משהו לגנבים האחרים.

  • אבי גרפינקל  On יולי 31, 2008 at 4:04 pm

    כמשפטן, אני יודע היטב שהגדרת שוחד בחוק הפלילי אינה מחייבת שאיש הציבור נתן תמורה כנגד השוחד.

    עם זאת, בעיני, כאשר החלופה היא ביבי, השאלה מה נתן אולמרט לטלנסקי בתמורה לכסף שאולי קיבל ממנו היא מאוד רלוונטית
    .
    לטעמי, מכתב לשלדון אדלסון שבו הוא ממליץ על טלנסקי ועסקי המיני בר שלו אינו תמורה שנלקחה על חשבון אוצר המדינה או פגעה במשק אנושות.

    לגבי הדנקנרים, התנהגות כזו של אולמרט היא
    בדיוק הסיבה שבגללה לא הצבעתי בשבילו. אבל זה לא הוויכוח. ה"נאום" שכתבתי בשמו מטפל בדינמיקה הספציפית שהתפתחה בעקבות האשמות שלטעמי אינן מצדיקות את הדחתו.

    לגבי ועדת וינוגרד, היא בפירוש ניקתה אותו מההאשמה כי התחשב בשיקולים אישיים בלתי ענייניים בקבלת ההחלטה על המהלך האחרון. לכך התכוונתי כי אולמרט נוקה מההאשמה כי נהג שלא כשורה.

    לגבי הערכת ההחלטה לגופה, על כך כתבתי ב"נאום".

  • דודי  On יולי 31, 2008 at 4:57 pm

    הוא התמנה לראש ממשלה במקרה מצער, ללא תמיכה ממשית מהציבור, לאחר קריירה ארוכה עשירה מאד בהסתבכויות עם החוק והחלטות מפוקפקות (גם אם לא בלתי חוקיות) ודלה מאד בהישגים.

    לאחר מינויו יצא למלחמה שבה לא השיגה ישראל אף אחד מיעדיה המוצהרים, ושילמה מחיר כבד. ועדת חקירה שמינה (לאחר לחץ עצום ואינספור התפתלויות) מצאה ליקויים קשים וחמורים באופן קבלת ההחלטות.

    הוסף לזה התנהלות אישית בעייתית ביותר – ולא, לא כולם עשו כך – וקבל אדם שהיה צריך ללכת הביתה מזמן.

    לגבי האיום הנורא בחלופה ביבי, הרי אינך מציע לבטל את הבחירות הכלליות שיתרחשו ממילא בעוד פחות משנתיים. (בהתחשב בקואליציה של אולמרט והמסורות הפוליטיות הישראליות, שנתיים זה אופטימי בכל מקרה).

    אגב, מכתיבתך עולה תמונה של חוסר-אובייקטיביות מוחלט. אולמרט "שידרג מחלקה בטיסה" ואילו ביבי אשם ב"חשבונות מטורפים במלונות יוקרה בלונדון" (פסקה אחת אחרי שהוסבר שנהנתנות זה דווקא טוב אצל מנהיגים). האם זה מתוך הזדהות עם הדמות?.

  • ערן  On יולי 31, 2008 at 5:03 pm

    אני ממש סולד מאנשים יהירים שיושבים להם בבית וכותבים מעין פירוש של מה שהוא או אחרים באמת רוצים לאמר

    אתה לא במקומו ואף פעם לא תהיה….אל לך להכניס "כאילו" מילים ומחשבות לראשו

    מאוד מאוד קל לשבת ולכתוש ולהשמיץ….חבל שאתה לא משקיע את האנרגיות בעבודה ציבורית

  • אסתי  On יולי 31, 2008 at 5:35 pm

    ואני רק רוצה להתייחס ל"אתם עוד תתגעגעו אלי"
    כי זו הסיבה היחידה למה עדיין לא הפילו את ממשלת אולמרט.
    וגם אני חושבת כל הזמן על האלטרנטיבה וגם זוכרת שבסוף הדרך מחכים גיידמק ואיווט
    ועדיין…

    מה שנורא בעיני זו העובדה שבסופו של דבר אולמרט נופל בגלל השחיתות ולא בגלל ששלח 180 חיילים למות במלחמה מיותרת.
    בדיוק כמו שפינושה לא נפל על רצח עמו אלא על שחיתויות כספיות.
    עצוב.

  • אחמד משעל  On יולי 31, 2008 at 7:44 pm

    גם אל קפונה נפל על עבירות מס. ככה זה, הצדק לא תמיד ליניארי, וגם לא כל כלב באמת בא יומו. רובם יומם כלל לא בא. אבל מה – כשבכל זאת בא יומו של אחד מהם (מה שלגמרי לא בטוח, עם כל הכבוד לנאום המהוקצע) מותר להרים כוסית לחיים. מותר גם להזיל דמעה, כמו שאבי עושה, אבל בינינו זה קצת פתטי וחוכמולוגי.

  • עמית  On יולי 31, 2008 at 8:58 pm

    נאום מוצלח כתבת לאולמרט. אני מניח שהוא היה מת לנאום משהו כזה או דומה לו.

    אתה גם צודק באופן חלקי: שתי הסיבות שציינת באמת סיבות גרועות. כשמסתכלים על "לוח התוצאות", באמת סביר שכל מנהיג אחר היה מנהל את מלחצת לבנון באותו אופן או גורם לנזק כלכלי דומה למדינה באופן כזה או אחר.

    אבל יש סיבות רבות אחרות למה אולמרט לא ראוי להיות ראש ממשלה.
    אחת מהן קשורה לאבחנה בין חוכמה לפיקחות (פיקח יודע להתמודד עם צרות שחכם לא נכנס אליהן). אולמרט אולי ניהל את מלחמת לבנון באופן סביר (כן או לא…). אבל ראש ממשלה ראוי לא היה נכנס מלכתחילה למלחמה. התפיסה כאילו המלחמה הזו נכפתה עלינו היא שגויה (והיא סוג של יחסי ציבור ו PR מוצלחים לקברניטיה).
    נימוק דומה אפשר היה להגיד על עניין השחיתות.

  • מוטי  On יולי 31, 2008 at 9:02 pm

    אני שמח לראות שאתה מרחיב את תחומי כתיבתך (אכן, מבקר הספרות הטוב ביותר בין המשפטנים והמשפטן הטוב ביותר בין מבקרי הספרות), אבל
    תראה לכמה תגובות זוכה פוסט על פוליטיקה, בהשוואה למספר המגיבים על ביקורות הספרים ..
    (ומה עם הפועל חולון?)

  • נח  On אוקטובר 27, 2008 at 7:10 am

    נראה שהבעיה של חוסר איזון בתשומת לב ותגובות של הציבור אפיינית לא רק לתקופת אולמרט ואפילו לא רק לדמוקרטיה הישראלית. זה איכשהו מובנה במנגנון. לא ברור לי אם יש שיטה טובה יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: