לב האפלה (על ז'ורז' סימנון)

 
 "מותה של בל" מתחיל בדיוק היכן ש"מכת ירח" מסתיים: אדם חף-מפשע נחשד ברצח. אבל שני הרומנים האלה של הסופר הבלגי ז'ורז' סמנון, שתירגם עכשיו יהושע קנז ויצאו בכריכה אחת, עוסקים ברקעים שונים מאוד זה מזה.

"מותה של בל" נפתח ברציחתה של נערה בת 18, ששהתה בביתם של בני הזוג אשבי בפרבר יוקרתי ליד ניו יורק, בתחילת שנות ה-50. ספנסר אשבי, הבעל, מודה שהיה בבית בשעת הרצח, בזמן שאשתו יצאה לשחק ברידג' עם חברים. בתחילה לא ברור מדוע התגוררה בל עם בני הזוג אשבי, ומה הקשר שלהם אליה, ואולם הדברים מתגלים בהדרגה. כך, באיטיות, נחשף גם אופיה המפוקפק של בל, ובעיקר פריצותה המינית ונטייתה להשתכר.

כל העובדות הפיסיות-החיצוניות מנקות את אשבי מחשד, אבל רמזים שונים על אישיותו ומחשבותיו, כמו גם אזכור עמום של תצלום זימה שטלטל אותו כשהיה נער, מצביעים על כך שמאחורי חזותו התמימה והמהוגנת רוחש דבר-מה אפל. בכלל, משהו אלים ורע מבעבע מתחת לשגרה ולתחושת הסדר שקורנת מהפרבר האמריקאי השקט, כמו גם מהפרוזה המאופקת של סימנון עצמו.

על אף שהחקירה המשטרתית מאמתת את גרסתו של אשבי, תושבי הקהילה, ואולי גם אשתו, ממשיכים לחשוד בו. דודנה של אשתו אף מעז לדרוש ממנו להימנע מהופעות בציבור, ומנהל בית הספר שבו מלמד אשבי מבקש ממנו לא להופיע בכיתה לפחות לתקופה מסוימת.

דומה כי הרוצח לא נטל רק את חייה של בל, אלא איים על שלמותה ועל ביטחונה של הקהילה כולה, עד כדי כך שהיא בוגדת באחד מערכיה המקודשים ביותר: חזקת החפות. ומשעה שהיא מוציאה את אשבי מן הכלל, עולה השאלה האם הוא ישמור על מחויבותו לחברה, לחוקי המוסר, לאחיו בני האדם? ככל שמתקדם הסיפור, מראה סימנון עד כמה זהותנו נזילה, ועד כמה אנו נענים לציפיות החברה ולהגדרת הזולת אותנו. תיוגים חיצוניים אלה מתגלים כנבואות שמגשימות את עצמן.

העימות בין היחיד לכלל, שכתמיד מגיע לשיא סביב סוגיית הרצח, עומד גם במרכזו של הרומן "מכת ירח". טימאר, צעיר צרפתי בעל נימוסים טובים, מקבל בזכות דודו משרה בקולוניה אפריקאית. עליו לעבוד בלב היער, במקום פראי ואולי אף מסוכן, אבל בימים הראשונים הוא עדיין מהסס לצאת לשם ונשאר במלון בבעלות צרפתית בליברוויל. אדל, בעלת המלון, צרפתייה מסתורית בת 35, מפתה אותו. מעט אחר כך, נרצח משרת שחור בקרבת המלון, שעות לאחר שאדל סטרה לו. בעלה של אדל, סוחר נשים שהישיבה בצרפת נאסרה עליו, מת ממחלה כעבור כמה ימים. טימאר ממשיך להסס לצאת ללב היער, ומנהל רומן מוזר עם האלמנה. הוא חש שהיא לא חושקת בו באמת, והחשד הזה מתגבר לאחר שהיא מציעה לו לכתוב לדודו שיסדר לשניהם רישיון לחטוב עצים – מה שאמור להביא להתעשרותם המהירה.

אדל וטימאר יוצאים ללב היער, במסע שמזכיר את מסעו של מארלו ב"לב האפלה" לקונרד. ככל שמעמיקים לתוך היער, התרבות נסוגה והטבע (הפראי, המיני, הרצחני) של האדם עולה לקדמת הבמה. בדומה לבל, גם אדל פעילה מאוד מבחינה מינית, וטימאר מגלה שהיא שכבה עם רבים מהגברים הלבנים בסביבה. אדל, פאם פטאל שמציבה את גופה החושני בצומת שבין אהבה למוות, נחשדת – כנראה בצדק – ברצח המשרת השחור, והיא דואגת להפליל שחור אחר ברצח.

טימאר התמים, הצעיר, נלכד בסבך של כוחות ראשוניים, טמאים, שחינוכו המהוגן לא הכשיר אותו להתמודד עמם. כמו ב"מותה של בל", גם כאן עולה שאלת שלמותה של הקהילה, אלא שהפעם היא מותנית דווקא בשיתוף פעולה עם מחנה הרוצחת, קבוצה של לבנים שהחיים בקולוניה הפראית השחיתו אותם (או שמא גילו את טבעם האמיתי, כפי שמתגלה הפוטנציאל האפל בטבעו של אשבי).

סימנון הוא סופר גדול, ובפסקה אחת מתוך "מותה של בל", המתארת קטע ממדור הפלילים בעיתון, הוא מסגיר את אחד מסודות קסמו: "לכאורה אלה דברים נדושים, אבל למי שלא היה מעודו במועדון לילה, נתן הדבר תחושה שהיה שם… היתה בסיפור הזה חמימות אנושית ואפילו כמין ריח היה בו, ריחה של אישה. זה הזכיר לו את הפודרה שרואים אותן מוציאות מארנקיהן, את קצה לשונן שהן מוחות בה את שפתיהן, ואת השפתון שהן מורחות עליהן, אדום כולו ושמנוני".

כושר ההבחנה הזה בפרטים הקטנים של חיי היומיום אינו רק תנאי לספרות טובה. יש בו גם מסר הומניסטי ואופטימי: החיים ובני האדם, על הרגליהם ומנהגיהם הקטנים ביותר, ראויים לתשומת לב. המסר הזה חותר נגד הרצחנות שמניעה את עלילות הרומנים, והופך אותם לבעלי תחתית כפולה. ואכן, דומה שמתחת לכל שורה שכותב סימנון, יש עוד שתי שורות שעל הקורא לגלות או לכתוב בעצמו, וזה מה שהופך את היצירות שלו למענגות ומספקות כל כך. 

 
מותה של בל, ז'ורז' סימנון, מצרפתית: יהושע קנז, עם-עובד, 315 עמ', מחיר מומלץ: 89 שקל
 
 
 
 
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: