א.ב. יהושע עושה רטרוספקטיבה לעצמו – על "חסד ספרדי"

אם העיסוק בפילוסופיה פירושו ללמוד למות, כדברי מונטן, הרי ש"חסד ספרדי" הוא ספר פילוסופי מובהק. סיומים, פרידות ומוות הם נושא מרכזי ברומן הזה, ואחד הרעיונות המפתים ביותר שלו הוא כי ניתן להתמודד עמם בדרך מחויכת ומפויסת.

גיבור הספר, יאיר מוזס, במאי בן שבעים ש"מדבר בידידות עם המוות", מוזמן לרטרוספקטיבה של סרטיו  בספרד. הוא מופתע לגלות כי מוצגים שם רק סרטיו הראשונים, הסוריאליסטיים והאבסורדיים, ואילו לסרטים הריאליסטיים שביים בשנים מאוחרות יותר לא נמצא מקום.

חיפוש קווים מקבילים בין הגיבור והיוצר של יצירה ספרותית נחשב למעשה ברברי, אבל במקרה הזה קשה להתאפק. מה גם שהסרטים שביים מוזס בתחילת דרכו מזכירים את סיפוריו הראשונים של א.ב. יהושע, כמו "מסע הערב ליתיר" או "בסיס טילים 612", ומאוחר יותר ברומן יש הרמז ל"שתיקה הולכת ונמשכת של משורר".

מוזס, אולי כמו יהושע, נאלץ להתמודד עם הטענה כי יצירתו המוקדמת מאפילה על יצירתו המאוחרת. הוא מנסה להצטדק ולהסביר כי המעבר לריאליזם מפורט נעשה כדי להילחם בשכחה באמצעות התמקדות בחומריות עצמה. ואולם, כפי שהוא מודה בעצמו, זוהי תשובה חלקית בלבד.

 יש סיבה נוספת לנטישתו של מוזס את הסוריאליזם. באחד המקומות ברומן הוא מתלונן שהקהל בימינו אינו בנוי לדקויות ולרמזים, וכי יש להסביר לו את הדברים בצורה ברורה ומפורשת. בעיני מוזס השמרן, סוריאליזם גם מייצג יסוד לא רציונאלי, מרדן ובלתי נשלט. לכן הוא נפרד משותפו ליצירותיו המוקדמות, התסריטאי טריגנו, והקשר ביניהם מתנתק.

אין זה מקרה שהסיבה לקרע בין מוזס לטריגנו היא החלטתו של הבמאי לשנות את סצנת הסיום של סרטם האחרון. כאמור, סיומים ומוות הם עניין גדול ברומן הזה. לשחקנית שליוותה את מוזס כבר לא נמצאים עוד תפקידים, התסריטאי חדל ליצור, השחקן שהסצנה בהשתתפותו בוטלה מת, גם הצלם נפצע קשה תוך כדי צילומים ונפטר לבסוף. שחקנית ספרדייה זקנה מתלוננת כי היא לא סובלת סיומים בספרים וסרטים, אולי כי היא קרובה לסיום חייה שלה, ואילו הסוף הוא לעולם פרידה ממה שהיה יכול להיות ולא היה.

 מוזס, כדבריו, מתיימר להילחם בשכחה (ובהשאלה: בכיליון ובמוות), באמצעות נטורליזם: התמקדות בחומריות עצמה. אבל במפגש המכריע בשיאו של הספר עם האנטגוניסט שלו, התסריטאי טריגנו, מסביר לו התסריטאי כי מה שדרוש הוא בדיוק ההפך מזה.

בפסקת השיא של הרומן, אומר טריגנו כי בתסריטיו הוא חתר "לפגוע באימה המטאפיסית. להקטין את סמכותה לאו דווקא מתוך כוונה לפגוע בדת עצמה… בלי לגרור אותה אל האימה מפני משהו נסתר ונעלם, מפני אל מופשט, קנאי ותוקפן… הרגשתי שהזהות הרציונלית של מלח-הארץ והתרבות החילונית ההדוניסטית שלו, הן בסך הכל קליפה דקה, פריכה, שבזמן משבר או קונפליקט תתפורר מול הכוח החזק של אימת הרוממות" (327).

בספר המחקרים המרתק שיצא באחרונה על יצירתו של יהושע, "מבטים מצטלבים", כתבו החוקרים מרדכי שלו ואורי שהם דברים דומים לאלה. החוקרת עדיה מנדלסון הצביעה על החשיבות הגדולה שמייחס יהושע לרעיונות ולבחירות מוסריות ביצירות ספרות. אצל יהושע מדובר בדרך כלל ברעיון מפתיע, שיש בו פרדוקס שסותר את הדעה המקובלת. גם את סרטיהם של מוזס וטריגנו מניעים רעיונות כאלה: כל מטופל הוא בעצם גם מטפל, אסונות הם הדרך הטובה ביותר לקרב בין בני אדם ועוד.

במקרה של "חסד ספרדי" הרעיון הפרדוקסלי הוא כזה: דווקא בסוריאליזם, באבסורד ובמטאפיסיקה יש משהו מתון, שפוי ומשועשע ואילו בנורמליות יש פעמים רבות משהו אלים ומרושע. יהושע מזכיר בהקשר הזה את קפקא, אחד מאבותיו הספרותיים, ומאתר את הקסם שהילך הסופר הצ'כי על הקוראים בישראל בכך שהם ביקשו חלופה לדחיסות הלאומית והאידיאולוגית שהקיפה אותם.

   אף שכבר הותקף פעמים רבות בהקשר הזה, יהושע אינו חושש מהבחירה הסטריאוטיפית בתסריטאי המזרחי כמי שאחראי על הדמיון המתפרע, ובבמאי האשכנזי כמי שמרסנו בשם עקרונות של תבוניות וסבירות. אלא שכאמור, הגאולה על פי "חסד ספרדי", הדרך הנכונה להתמודד עם אימת הרוממות והמוות, אינה הדרך התבונית והמפוכחת, אלא דווקא הדמיון המשועשע.

יהושע, כדרכו, מצליח להציג את רעיונותיו המפתיעים בדרך מרתקת ומשכנעת ובעברית יפהפייה. אבל חולשה אחת יש ברומן: חלקים נרחבים מהשליש השני, במיוחד אלה שעוסקים במשפחתו של מוזס, שנופלים ברמתם משאר הספר ואינם תורמים מספיק למכלול היצירה.

חסד ספרדי, מאת אברהם ב. יהושע, 374 עמודים, הספריה החדשה, מחיר מומלץ: 94 שקל

 

 

 

  

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: