על חזירים קפיטליסטים וחיות אחרות, אגב "ענבי זעם"

באחרונה מוקרן בארה"ב תשדיר של המפלגה הרפובליקאית ולפיו האימפריות הגדולות בהיסטוריה נפלו מפני שבגדו בעקרונותיהן. הרמז ברור: מדיניות הרווחה של אובמה היא בגידה בקפיטליזם שהפך את אמריקה למה שהיא.

ומהי, באמת, אמריקה? גן עדן מלא חרות ושפע כפי שהרפובליקאים היו רוצים שנאמין? מקום שבו אם רק תעבוד קשה, תהיה עשיר, חופשי ומאושר? או שמא, כפי שכתב ג'ון סטיינבק, ארץ שבה "אתה חופשי בדיוק במידה שבה יש לך כסף לשלם עבור זה"?

ולו כדי להשיב על השאלה הזאת, כדאי היה להוציא עכשיו בתרגום חדש את הרומן המיתולוגי הזה, התיעוד הספרותי האולטימטיבי של המשבר הכלכלי ממנו סבלה ארה"ב בשנות השלושים.

כפי שסטיינבק היטיב להראות, המשבר נגרם דווקא בגלל האידיאל שהרפובליקאים מתגעגעים אליו: שוק חופשי שבו כל אדם חופשי לשעבד את זולתו, לנצלו ולהרעיבו. השוק הזה התיר יחס חמסני לא רק לאדם, אלא גם לטבע: חקלאים אמריקאים מצצו את לשדה של האדמה, עד שחוללו מדבור שעיקר אותה.

ואכן, הספר מתחיל בתיאור סופות האבק המפורסמות שהשתוללו במערב התיכון והפכו אזורים שלמים לבלתי פוריים. תהליכי מיכון הביאו לכך שהטרקטורים החליפו את בני האדם ודחקו אותם מנחלותיהם, מכיוון שמי שלא היה יכול לרכשם, לא הצליח להתחרות בתאגידים החקלאיים העשירים. גדולתו של סטיינבק נעוצה בכך שלא הסתפק בתיאור ההשפעות של תהליכים אלה על המשק האנושי, אלא ניתח גם את השלכותיהם על הנפש האנושית:

"וכאשר חדל סוס מעבודה ונכנס אל האסם נותרים חיים וחיוּת, יש נשימה וחמימות, והרגליים בוטשות בקש, והלסתות לועסות מספוא, והאוזניים והעיניים מלאות חיים. חמימות של חיים שורה באסם, וריחם וחומם של חיים. אולם כאשר כבה מנוע של טרקטור הוא מת בדיוק כעופרת הברזל שממנה הוא נולד. החום מסתלק ממנו כחומם של חיים המסתלק מגווייה… וכך נוח ויעיל. נוח כדי כך שהפלא מסתלק מהעמל, כה יעיל עד שהפלא נוטש את האדמה ואת עבודתה. ואל הפלא מצטרפים ההבנה השכלתנית והיחס הישיר. ובקרב מפעיל הטרקטור צומחת טינה המשתלטת רק על נוכרי שאינו מבין כמעט ואינו מתייחס ישירות… האדמה היא יותר מניתוחה השכלתני. אך מפעיל המכונה, הנוהג טרקטור מת על ארץ שאין הוא יודע ואוהב, מבין כימיה ותו לא; והוא בז לאדמה ולעצמו. בהיסגר דלתות הברזל הגלי, הוא הולך הביתה, וביתו אינו האדמה".

כך, בפסקה אחת, הארוגה היטב בעלילה, הציג סטיינבק, הגרמני במוצאו, את הרעיונות הגרמניים החשובים של הניכור (קרל מרקס) והסרת הקסם בעולם המכני המודרני (מקס ובר). הוא עשה זאת דרך סיפורה של משפחת החקלאים ג'ואד, שגורשה מאדמתה באוקלהומה ונסעה דרך ארוכה לקליפורניה, בכלי רכב רעוע, בתקווה נואשת למצוא שם עבודה בקטיף. אלא שגם בקליפורניה לא נמצאה להם גאולה, והם פגשו שם רק מעבידים נצלנים שהציעו להם שכר שלא הספיק אפילו למזון. תקופות ממושכות לא עלה בידם להשיג עבודה כלל, והם סבלו מחרפת רעב.

מסעם של בני ג'ואד רווי אזכורים לכתבי הקודש, ומזכיר את יציאת מצרים. אלא שבמקום להגיע אל הארץ המובטחת, השעבוד וההשפלה גוברים עם כל עמוד. אף שהיה נוצרי מאמין, הציג סטיינבק את הדת כמנגנון שסייע בשעבוד ההמונים. סטיינבק לעג למטיפים ששיתפו פעולה עם כוחות ההון, הלעיטו את צאן מרעיתם בהבטחות כוזבות לגאולה בעולם הבא, וליבו בהם רגשי אשם על חטאים מדומים, בעיקר מיניים; בכך גרמו המטיפים לפועלים הפשוטים להשלים בצייתנות עם הגיהינום וההשפלה שירשו בעולם הזה.

הדתיות של סטיינבק היתה הפוכה מהקפיטליזם החזירי: לא ההנחה כי ניתן לרתום את האנוכיות הטבועה בכל אדם להשגת שגשוג כללי, אלא האמונה כי כולנו רקמה אנושית אחת; לא אדם לאדם זאב, אינדיבידואל, אטוֹם מבודד – אלא אדם כאיבר בגוף גדול ממנו, הכולל גם את בעלי החיים, הסביבה והטבע; לא תחרות אכזרית, אלא שיתוף, עזרה הדדית ושאיפה לשוויון; לא התרפסות בפני החזק וכניעה לשחיתות ולעוול, אלא התאגדות החלשים בחברה ודרישה לצדק. אלה הערכים שאפשרו לארה"ב לצאת מהשפל הגדול ולהפוך למעצמה החזקה בעולם. במפלגה הרפובליקאית עדיין לא הכירו בכך, אבל בטוניסיה, מצרים ואולי אפילו בישראל ההבנה הזאת מתחילה לחלחל.

ענבי זעם, מאת ג'ון סטיינבק, מאנגלית: גרשון גירון, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 621 עמודים, מחיר מומלץ: 98 שקל

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On פברואר 17, 2011 at 8:32 pm

    עבדות במעגל סגור.

    איש הממשל משתלט על הגוף הגשמי של האדם ומשעבדו,ואיש הדת משלים את המהלך בכך שהוא משתלט על רוחו ונשמתו של האדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: