המפה והטריטוריה – על החדש של מישל וולבק

הבדידות, הזקנה והשקיעה הם נושאים מרכזיים ברומן "המפה והטריטוריה", שהטון שלו עדין ולירי יותר מהרומנים הקודמים והאגרסיביים של מישל וולבק. השחקנית רונית אלקבץ לא הבינה את העניין הזה, ובאירוע שנערך לפני כחודש בסינמטק תל אביב הִקְריאה בפומפוזיות כמה פסקאות מהספר (ואולי כן הבינה, אלא שהטון הפומפוזי הוא היחיד שהיא מסוגלת לו). וולבק עצמו ישב שמוט כתפיים במרכז הבמה, וקרא מהספר כמה קטעים בצרפתית, בטון שקט, מהורהר ומובס, שהוא הטון שבו נכתב הספר הזה, והוא הטון שבו יש לקרוא אותו.

ברומן יש שני גיבורים: ז'ד, אמן רב תחומי שמתעד בעלי מקצועות שונים וכך מצליח לגבש אמירה על החברה הקפיטליסטית בתום העידן התעשייתי; וסופר מתבודד בשם מישל וולבק שנקרא לכתוב קטלוג לאחת מתערוכותיו.

אביו של ז'ד הוא איש עסקים מבוגר הגוסס מסרטן, ובפרק היפה ביותר בספר מתוודה באוזני בנו על החמצת השאיפות האמנותיות והחברתיות שהיו לו בצעירותו: הוא רצה לשנות את העולם באמצעות אדריכלות יצירתית ורבת יופי, אך נכנע לצורך להתפרנס ולמגמות השימושיות של האדריכלות בת זמננו, עד שהתפשר לבסוף על קריירה של בניית אתרי נופש המוניים וסרי טעם.

בניגוד אליו, זכו מישל וז'ד לממש את שאיפותיהם האמנותיות ולהימנות עם בני הסגולה המעטים שהצליחו לחמוק משיניה של המערכת הקפיטליסטית ובכך נמנעו מלבזבז את חייהם בעבודה משמימה. אבל למרות זאת, הם סובלים מבדידות ומייאוש שקט, ולמרות כמה ניסיונות מהוססים ומרגשים אינם מצליחים לכונן ידידות אפילו זה עם זה.

הנושאים והעמדות מספריו הקודמים של וולבק, כגון ראיית האדם כיצור שמתעניין בעיקר במין ובכסף, חוזרים גם בספר הזה. החידוש העיקרי בו הוא המקום הנרחב שמקדיש וולבק להערות ארס-פואטיות. שם הספר לקוח משם התערוכה שמציג ז'ד: "המפה מעניינת יותר מהטריטוריה", כלומר האמנות מעניינת יותר מהעולם שהיא מתארת. התחושה היא שוולבק מבקש בספר זה להותיר אחריו צוואה אמנותית, ובאמצעותה לפרש את האני מאמין היצירתי שלו, לאפיין את המרכיבים והסודות של כתיבתו שלו.

ניתן לסכם את הדברים כך: היופי ביצירה הוא עניין משני. האמן צריך שתהיה לו תפיסת עולם חדשנית, עקבית וגורפת – כזו שניתן ליישמה על כל האובייקטים והמצבים בעולם. עליו להיצמד לאותן שיטות ודרכי פעולה, ולמזג בין חייו המקצועיים-אמנותיים למכלול חייו בכלל. האמן הטוב מתמסר לפרויקט אחד בלבד, שלטיבו הכוזב הוא יכול להיות מודע רק לעתים נדירות: לספק תיאור אובייקטיבי של העולם. עליו לגלות דבקות, בעיקר כשהוא עוסק במושג האמת. רצוי שיגלה עניין ברוע ובפשע, בעונש ובאשמה, כלומר בחלקים האפלים של נפש האדם. בני האדם הם הנושא של הרומן, אבל אנשים נבדלים אלה מאלה הרבה פחות מכפי שהם סבורים. כאמור, אצל וולבק מה שמניע אותם הוא בעיקר מין וכסף, והוא אכן מציב כמופת אמנים שעוסקים בעולם העבודה, בנימוק שזה מה שמגדיר אדם בחברה שלנו.

וולבק (הדמות בספר) מעביר סדנה לכתיבה יוצרת, ובה הוא ממליץ לתלמידיו לרשום כל יום הערות בפנקס, גם דברים שנראים להם שטותיים, לא רק משום שאולי משהו מזה יתגלה בהמשך כבעל ערך, אלא כתרגול במשמעת – האמן חייב להישאר אקטיבי ולקיים באופן רציף פעילות אינטלקטואלית מינימלית, אחרת יתנוון. אבל לגבי הכתיבה ממש, מציע וולבק לאמן לחכות עד שירגיש כוח או דחף הכרחי ליצור, עד שיופיע גרעין אותנטי של נחיצות, ואז להתמסר לו. שהרי "ספר הוא כמו גוש בטון שמחליט בעצמו איזו צורה ללבוש, ואפשרויות הפעולה של הסופר מצטמצמות לעצם עובדת היותה כאן, ולהמתנה, באפס מעשה מדכדך, שהתהליך יחל מאליו". לפי וולבק, על התהליך הזה להתבצע בבדידות, ורק כשהיצירה מסתיימת מגיע הרגע שבו צריך להראותה, וגם אז רק כדי שהאמן יוכל להרגיע את עצמו לגבי קיומה, לא כדי לקבל שיפוט מהזולת.

בסינמטק חזר וולבק על האמירה הזאת בהקשר מפתיע, בתשובה לשאלה על הדה-לגיטימציה של ישראל באירופה. הוא התייחס לשאלה בהפתעה מסוימת, כמעט באכזבה, ואז צחקק ואמר: "מה אכפת לכם מהדה-לגיטימציה? הרי אם הייתי מתייחס לדה-לגיטימציה שעשו לי, לא הייתי ממשיך לכתוב". במלים אחרות: המדינה והאמן צריכים להיות ריבוניים – לגלות נאמנות לאמת הפנימית שלהם ולא להעניק משקל לדעתם של אחרים עליהם. זהו מסר שראוי להישמע.

המפה והטריטוריה, מאת מישל וולבק, מצרפתית: רמה איילון, 300 עמודים, הוצאת בבל וידיעות ספרים, מחיר מומלץ: 88 שקל

 (פורסם ב"עכבר העיר")

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: