"אני, פרויקט מיתוג" – על קרלו שטרנגר

(פורסם ב"עכבר העיר")

הטענה המרכזית בספרו האחרון של פרופ' קרלו שטרנגר, ראש המגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא שעלינו לחיות חיים שהם יצירה מעשה ידינו ולא להיכנע לדרישות השוק הגלובלי. השוק שואף להפוך אותנו לעדר של צרכנים רדודים ונטולי ביקורתיות. שטרנגר מציע לנו ללכת מחוץ לתלם, להטיל ספק בערכיה החומרניים של התרבות שלתוכה גדלנו ולשמור על נאמנות לאמת הפנימית שלנו.

ומהי אותה אמת פנימית? כתומך מוצהר של הנאורות, שטרנגר מתקשה להגדירה. בפרק הראשון הוא מצביע על השינויים התרבותיים והקיומיים שהונעו על ידי רשת הבידור והידע הגלובלית, שהציבה את הפרסום וההצלחה החומרית בראש סולם הערכים. ואולם, בהגדרה, לא הכל יכולים לזכות בפרסום ובעושר, ואפילו מי שמסוגלים לכך מגלים פעמים רבות שההצלחה לא הביאה להם אושר או שלווה.

בספרו הקודם "אינדיבידואליות: הפרויקט הבלתי אפשרי", תיאר שטרנגר מקרים של מצליחנים אומללים כאלה שהגיעו אליו לטיפול. בספר הנוכחי, שבו מוזכרים אמנם בדרך אגב שניים או שלושה מטופלים, מטרתו שאפתנית יותר: הוא מבקש לערוך ניתוח של תרבותנו והאתגרים שהיא מציבה לנפש האדם וכן להציע דרך להתמודד אתם.

ברוח אסכולת פרנקפורט, מותח שטרנגר ביקורת על עולם הפרסומות והבידור, ועל האידיאלים הריקים והבלתי אפשריים שהוא מבקש לנטוע בנו. הוא מביא את סיסמאות הפרסומת השקריות של אדידס ונייקי, Impossible Is Nothing ו-Just Do It, כדוגמה לתפיסה השקרית לפיה אין גבולות ליכולתנו, ולאכזבה הבלתי נמנעת שהיא מביאה. את המצוקה שנוצרת בעקבות האכזבה הזאת, טוען שטרנגר, מנסים רבים לפתור באמצעות התמסרות לפתרונות רוחניים חלולים ובלתי רציונלים, כגון תורות העידן החדש. זוהי, בלשונו של אלבר קאמי, ששטרנגר ודאי היה מסכים אתה, התאבדות רוחנית: האדם משעה מרצונו את תבונתו, את ספקותיו ואת כושרו הביקורתי ומתמסר לאשליות שקריות כדי לזכות בנחמה לטווח הקצר.

שטרנגר קורא לכינון תרבות של טיעונים מבוססים כתרופת נגד לרלטיביזם השטחי ולאנטי אינטלקטואליזם שמאפיינים לדעתו את תקופתנו. דבריו, כך הוא מדגיש, מתאימים לא רק למישור האישי, אלא גם למישור החברתי והפוליטי. כך למשל, התקינות הפוליטית, הרב תרבותיות והסובלנות כלפי עמדות פרימיטיביות לא הביאו להפחתה של הקונפליקטים הדתיים בעולם, אלא רק חיזקו כוחות פונדמנטליסטים ונטולי סובלנות בעצמם.

הסובלנות, מאבחן שטרנגר יפה, כרוכה גם בחוסר אותנטיות, שהרי קשה לכבד באמת דעות ואמונות שבעיניך אינן אלא הבל. שטרנגר מציע להיות נאמנים לעצמנו: לבוז לדעות הראויות בעינינו לבוז, אך לא לאנשים שמחזיקים בהן. הוא מכנה גישה זו בשם "בוז תרבותי", ומנגיד אותה לפאסיביות האדישה שמאפיינת את כוהני התקינות הפוליטית המבקשים להעניק מעמד שווה לכל העמדות, מתוך חוסר כבוד לאמת.

גישתו של שטרנגר מעוררת אהדה רבה. עם זאת, נראה שהוא נוטה להקל ראש בטיעונים החזקים של מתנגדיה מכיוונים שונים – מהשמרנים הדתיים ועד לפוסט-מודרניסטים. שכן כישלונה של הנאורות הוא כבר בן לפחות שבעים שנה, ודומה שיש להפיק ממנו לקח. התבונה אינה אלא סיב אחד באריג העשיר של האנושיות ושל צרכיה המגוונים, ולא את הכל ניתן להקים על בסיסה. צריך גם, כפי שטען ההוגה הגרמני הנס גיאורג גדמר, לבחון את הדעה הקדומה של הנאורות נגד הדעה הקדומה ונגד המסורת. אחרי הכל, הטלת הספק ומתיחת הביקורת שהנאורות כה מקדשת, חייבות ודאי לחול גם עליה עצמה.

לפיכך, כאשר שטרנגר מדבר על נאמנות לאמת פנימית, עליו להכיר בכך שהתבונה אינה יכולה לשמש כמקור היחיד לכינונה, מכיוון שבכוחה של התבונה לכונן אמיתות כלליות בלבד, ולא פנימיות. אין בכוחה של התבונה האוניברסלית לספק מענה לצורך שלנו להשתייך לקבוצה, לתרבות או לשבט מסוימים, צורך שגם שטרנגר מודה שהוא מרכזי בנפשנו.

למרות מגבלות אלה, מדובר בספר חשוב ורציני, שמשקף את הידע העכשווי במגוון רחב של תחומים ועושה זאת בלשון בהירה. גדולתו בכך שהוא מצביע בצורה מדויקת על הבעיות המרכזיות של תקופתנו, ומציע להן פתרונות שאין בהם חנופה או הבטחה כוזבת לגאולה אינסטנט.

אני, פרויקט מיתוג – אינדיבידואליות ומשמעות בעידן הגלובלי, מאת קרלו שטרנגר, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 316 עמודים, מחיר מומלץ: 89 שקל

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: