נולד לי ילד (ולארווין יאלום יש מה להגיד על זה)

במאמר יפהפה וטורד מנוחה שפורסם במוסף חג השבועות של עיתון "הארץ" כתב הפסיכולוג יאיר כספי כך:

"פיטוריו של אלוהים, בתחילת המאה העשרים, הביאו בתחילה להקלה גדולה: הם סייעו לפטור בעלי מצוקה נפשית מרגשות אשם ותודעת חטא כוזבת של דתות שעסקו בשמירה כפייתית על חוויית התגלות קדומה ואיבדו קשר עם כוונותיו של בורא עולם בזמן הזה. אבל, כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוצאתו של אלוהים מן הטיפול יצרה הפרעות חדשות: אנשים שחושבים שהם במרכז העולם, ומתקשים מאוד ליצור קשרים אנושיים שאינם סובבים סביבם. אנשים שאיבדו את גבולותיהם, ואין להם מי שלפניו הם צריכים לתת דין וחשבון. ואנשים שחייהם נעדרי ערך ומשמעות ואין להם מי שיסמן את דרכם וייתן להם תפקיד.

"אלוהים חסר מאוד היום בטיפול. מטופלים רבים מבקשים אותו, אבל המטפלים, נאמנים לדת החדשה העובדת את האדם הגדול (בגרסה המודרנית) או המיוחד (בגרסה הפוסט מודרנית), לא מרגישים ולא שומעים. ישנם שבעה צמתים בתיקון אדם שכמעט ואי אפשר לעבור אותם, בלי אלוהים".

הדברים האלה, שנוגעים בליבת החיים שלנו, נראו לי מדויקים ומקוממים כאחד. אכן, היעדרו של אלוהים ורבים מהתחליפים השטחיים והחומרניים שנשאבו לרִיק שמותו יצר הם בעיה. מי יסמן את דרכנו וייתן לנו תפקיד? מי ייתן לנו גבולות כשאשה מושכת מפלרטטת אתנו בזמן שאנחנו נשואים או סתם כשבא לנו לצפות בפורנו? ומי יפצה אותנו על כך שאיננו נמצאים במרכז העולם, כשכל ניסיונותינו להתבלט, להתבטא ולהתפרסם נכשלים (או, גרוע מכך, כאשר ניסיונותינו אלה מצליחים אך עדיין לא מביאים לנו סיפוק, שלווה או אושר)?

הבעיה היא שמכך שאלוהים חסר, לא ניתן להסיק כי הוא קיים. ואפילו אם אשליית קיומו יכולה להביא נחמה, היא עדיין אשליה. וההתמסרות לה, כדברי אלבר קאמי ב"מיתוס של סיזיפוס", היא לא יותר מאשר אקט פחדני ועצלני של התאבדות פילוסופית. ומה יעשה אדם, אפילו כזה שמצוקתו הכניעה אותו והוא מוכן לרדת על ברכיו ולבצע אקט פחדני ועצלני כזה, אשר אינו מסוגל להאמין?

ונניח אפילו שאלוהים קיים, ושאפשר להאמין בו. האם אנחנו באמת רוצים שמישהו אחר יסמן את דרכנו וייתן לנו תפקיד, אפילו אם הוא הבורא הכל יכול? או שמא עדיף שאנחנו נתווה בעצמנו את דרכנו, גם אם ניקח כמה פניות שגויות? האם לא מוטב שאנו נחבר את סיפור חיינו, וניקח אחריות על בחירותינו והחלטותינו, ובכך נממש את החופש שלנו, את מותר האדם שבנו?

זה בדיוק מה שמציע ארווין יאלום בספרו המעולה, העמוק והמרגש "פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית", שיצא עכשיו לראשונה בתרגום לעברית. בשפה אקדמית פשוטה ובהירה, מאוד לא מתלהמת, תוקף יאלום בחריפות את הגישה שמציע כספי. כמעט מכל שורה בספר המופת הזה מהדהדות מלותיו של עמנואל קאנט, בחיבורו "מהי נאורות?": "הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר־בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו אם הוא לא בגלל חוסר חוכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן: Sapere aude! אמץ את האומץ להשתמש בשכלך".

אכן, יישום דרך החיים העצמאית והריבונית שמציעים קאנט ויאלום דורשת אומץ. אין היא הפתרון הקל וחסר הבגרות שכרוך בפנייה למישהו אחר: אלוהים, אידיאולוגיה טוטאלית או מנהיג חזק ונערץ. אבל לא תמיד הפתרון הקל הוא הפתרון הנכון. בעניינים כאלה, מוטב להעדיף דווקא פתרונות קשים, של דם, יזע ודמעות.

יאלום מציע פתרון כזה. הוא מאבחן ארבע מצוקות קיומיות שמטרידות את האדם: פחד מפני המוות, פחד מפני חופש, בדידות והיעדר משמעות. הוא מיטיב להראות, גם מתוך הישענות על מחקרים אמפיריים, כיצד ארבע בעיות היסוד האלה גורמות לרבות מההפרעות הנפשיות בעידן המודרני. מפעלו של יאלום, כמו הפסיכותרפיה בכלל, הוא חלק מובהק מפרויקט הנאורות שדיבר עליו קאנט. בגלל השימוש בתבונה, בגלל המחויבות לחקירה עצמית חסרת פשרות, בגלל הסירוב להתעלם משאלות קשות ובגלל האמונה בעוצמתו של הלוגוס ובכוחן המרפא של מלים. קשה לחשוב על מישהו שהספר הזה לא ידבר אליו, משום שהוא עוסק בשאלה הבסיסית והחשובה ביותר: כיצד לחיות? אליי הספר דיבר במיוחד השבוע, עם לידתו של בני הבכור.

פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית, מאת ארווין יאלום, מאנגלית: מרים שפס, הוצאת מאגנס וכנרת, 434 עמודים, מחיר מומלץ: 98 שקל

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלילה  On יולי 4, 2011 at 8:04 am

    הי, מאוד אהבתי את הרשימה (קראתי אותה בעיתון המודפס), תודה. ומזלטוב!!!

  • עריכה לשונית  On יולי 7, 2011 at 11:04 am

    קראתי בשקיקה את המאמר. נראה שארוץ לקנות את הספר הזה.

  • גלעד  On יולי 10, 2011 at 4:20 am

    מזל טוב!
    (אבל את יאלום אני לא אוהב)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: